שימוש נכון בציוד מגן אישי במקום העבודה
5 דק׳ קריאה
ציוד מגן אישי הוא אחד האמצעים החשובים ביותר להגנה על עובדים מפני פגיעות, חשיפה לחומרים מסוכנים ונזקים בריאותיים. עם זאת, עצם מסירת הציוד לעובד אינה מספיקה. כדי שהציוד יספק הגנה אמיתית, יש לבחור אותו בהתאם לסיכון, להתאים אותו לעובד, להדריך כיצד להשתמש בו ולוודא שהוא נשמר במצב תקין.
חשוב לזכור כי ציוד מגן אישי אינו מחליף טיפול במקור הסיכון. כאשר ניתן למנוע את הסיכון באמצעות תכנון נכון, מיגון מכונה, גידור, אוורור, בידוד או שינוי שיטת העבודה, יש להעדיף אמצעים אלה. ציוד המגן נכנס לתמונה כאשר הסיכון לא ניתן למניעה מלאה באמצעים הנדסיים או ארגוניים.
מה נחשב ציוד מגן אישי
תקנות הבטיחות בעבודה מגדירות ציוד מגן אישי כציוד שנועד לשימושו האישי של אדם בעבודה, בדרך של לבישה, הרכבה, חבישה או נשיאה, ותוכנן במיוחד להגן עליו מפני סיכון העלול לפגוע בבטיחותו או בבריאותו.
בין סוגי הציוד הנפוצים ניתן למצוא:
קסדות להגנת הראש.
משקפי מגן ומגני פנים.
אטמי אוזניים ואוזניות מגן.
מסכות ומערכות להגנת דרכי הנשימה.
כפפות המתאימות לסוג הסיכון.
נעלי בטיחות ומגפיים.
ביגוד מגן ואפודים בעלי נראות גבוהה.
רתמות וציוד להגנה מפני נפילה.
מגיני ברכיים ומגני עור.
ציוד להגנה מפני קרינת שמש.
חובות המעסיק בנושא ציוד מגן אישי
על פי תקנות הבטיחות בעבודה, כאשר לא ניתן למנוע את הסיכון באמצעות בנייה או התקנה, על המעסיק לספק לעובד ציוד מגן אישי המתאים לעבודה ולסיכון.
האחריות של המעסיק כוללת מספר פעולות מרכזיות:
זיהוי הסיכונים במקום העבודה ובכל משימה.
בחירת ציוד המתאים לסיכון שאותו הוא אמור למנוע.
התאמת הציוד לאיבר הגוף ולמידות העובד.
אספקת ציוד באיכות נאותה, חזק ועמיד.
בחירת ציוד העומד בתקן הישראלי הנוגע לו. כאשר אין תקן ישראלי, התקנות מאפשרות שימוש בתקנים מוכרים אחרים בכפוף לתנאים הקבועים בהן.
פיקוח על השימוש הנכון בציוד.
תיקון או החלפה של ציוד פגום.
שמירה על ניקיון הציוד ותקינותו.
אספקת אמצעים מתאימים לניקוי ולתחזוקה.
אחסון הציוד באופן שישמור עליו מפני לכלוך, לחות, שמש, חומרים כימיים ונזק מכני.
החובות עשויות לחול גם ביחס לעובדי קבלן כוח אדם ולעובדים עצמאיים הנמצאים במקום העבודה לצורכי העבודה, אלא אם החובה הוטלה במפורש על גורם אחר. נוסח תקנות הבטיחות בעבודה בנושא ציוד מגן אישי
כיצד בוחרים ציוד מתאים
הבחירה צריכה להתחיל בסקר סיכונים ולא ברשימת ציוד כללית. יש לבדוק מהו מקור הסיכון, מהי חומרת הפגיעה האפשרית, מהו משך החשיפה ומהם תנאי העבודה.
קסדת מגן צריכה להתאים לסיכוני נפילת חפצים, פגיעה במבנים או לסיכונים מיוחדים כגון חשמל. אין להשתמש בקסדה סדוקה, מעוותת או כזו שספגה מכה משמעותית.
משקפי מגן צריכים להתאים לסיכון המכני, הכימי או לקרינה. מגן פנים אינו בהכרח תחליף למשקפי מגן, ולעיתים נדרשת הגנה משולבת.
כפפות יש לבחור לפי החומר או הפעולה. כפפה המתאימה לשמן אינה בהכרח מתאימה לחומצה, וכפפה נגד חיתוך אינה מספקת בהכרח הגנה מחום. בעבודה ליד חלקי מכונה מסתובבים, כפפה שאינה מתאימה עלולה להיתפס במכונה ולהגדיל את הסיכון.
ציוד להגנת הנשימה יש לבחור בהתאם לסוג החומר, לריכוזו ולתנאי האוורור. מסכת אבק פשוטה אינה מגינה בהכרח מפני אדים או גזים. מסכה המבוססת על מסנן אינה מיועדת לסביבה חסרת חמצן או לסביבה שבה סוג החומר וריכוזו אינם ידועים. במסכות הצמודות לפנים נדרשת התאמה טובה, ושיער פנים באזור האטימה עלול לפגוע ביעילות ההגנה.
נעלי בטיחות נבחרות בהתאם לסיכון. קיימים דגמים המיועדים להגנה מפני מעיכה, חדירת גופים חדים, החלקה, חומרים כימיים, חום, קור או חשמל.
רתמה לעבודה בגובה צריכה להתאים למערכת הכוללת. יש לבדוק את הרתמה, אמצעי הקשירה, המחברים ונקודת העיגון לפני השימוש ובהתאם להוראות היצרן ולדרישות העבודה בגובה.
התאמה אישית לעובד
ציוד שאינו מתאים למידות העובד עלול להיות לא יעיל ואף ליצור סיכון נוסף. משקפיים גדולים מדי עלולים להחליק, כפפות רחבות פוגעות באחיזה, נעליים שאינן מתאימות מקשות על ההליכה ורתמה המותקנת בצורה לא נכונה עלולה לגרום לפגיעה חמורה בזמן בלימת נפילה.
בעת חלוקת הציוד יש לוודא שהעובד מסוגל ללבוש אותו נכון, לבצע את עבודתו בצורה בטוחה ולהשתמש בכמה פריטי ציוד יחד בלי שאחד מהם יפגע בתפקודו של האחר.
הדרכה ופיקוח
יש להסביר לעובד:
מפני איזה סיכון הציוד מגן.
מהן מגבלות ההגנה שלו.
כיצד ללבוש ולהסיר אותו.
כיצד לבצע בדיקה לפני השימוש.
כיצד לנקות ולאחסן אותו.
מתי יש להפסיק להשתמש בו.
למי מדווחים על פגם, אובדן או אי התאמה.
הדרכה יעילה צריכה לכלול הדגמה ותרגול ולא להסתפק במסירת הוראות כתובות. לאחר ההדרכה יש לפקח על השימוש בפועל. לפי התקנות, אם הממונה על העבודה רואה שעובד אינו משתמש בציוד המגן, עליו להפסיק מיד את עבודתו.
חובות העובד
גם לעובד יש אחריות ברורה. עובד שקיבל ציוד מגן אישי חייב להשתמש בו בהתאם לייעודו, לשמור עליו נקי ותקין ולהחזירו מיד למעסיק או לממונה על העבודה כאשר מתגלה בו פגם או נזק.
אין לבצע שינויים בציוד, להסיר רצועות, לקדוח בקסדה, לאלתר חלקים או להשתמש בציוד לצורך שלא יועד לו. כל אי נוחות, קושי בהתאמה או תקלה צריכים להיות מדווחים לפני המשך העבודה.
עובד עצמאי נדרש להצטייד בעצמו בציוד מתאים, להשתמש בו ולדאוג לתחזוקתו ולתקינותו.
בדיקה, ניקוי והחלפה
לפני כל שימוש מומלץ לבדוק:
האם קיימים סדקים, קרעים, שחיקה או עיוות.
האם הרצועות, האבזמים והמחברים תקינים.
האם עדשות המגן נקיות ומאפשרות ראייה ברורה.
האם המסנן מתאים לחומר ועדיין בתוקף.
האם סוליית הנעל שלמה ואינה שחוקה.
האם הציוד עבר אירוע המחייב פסילה או בדיקה מקצועית.
האם הציוד נקי מזיהום כימי או ביולוגי.
ציוד שהיה בשימוש של אדם אחר, ובהם מסכות, משקפי מגן, קסדות, כפפות, מגיני שמיעה ונעלי בטיחות, לא יימסר לעובד אחר ללא ניקוי וחיטוי נאותים. תקינות הציוד צריכה להיבדק לפי התקן הרלוונטי או לפי הוראות היצרן.
טעויות נפוצות בשימוש בציוד מגן
טעות נפוצה היא לבחור ציוד לפי נוחות או מחיר בלבד. טעות נוספת היא להחזיק ציוד במחסן אך לא לוודא שהעובדים משתמשים בו בפועל.
טעויות נוספות כוללות שימוש במסנן נשימה שאינו מתאים לחומר, חבישת קסדה ללא התאמה, שימוש בכפפות ליד מכונה מסתובבת, לבישת רתמה רפויה ושימוש בציוד שפג תוקפו או נפגע.
גם שימוש יתר עלול ליצור בעיה. ציוד כבד, מסורבל או שאינו מתאים לתנאי החום עלול לגרום לעובדים להסיר אותו במהלך העבודה. לכן יש לשלב בין רמת ההגנה הנדרשת לבין התאמה מעשית לתנאי העבודה.
לסיכום
ציוד מגן אישי הוא מערכת הגנה ולא רק פריט לבוש. הגנה יעילה מחייבת זיהוי סיכונים, בחירת ציוד מתאים, התאמה אישית, הדרכה, פיקוח, תחזוקה והחלפה בזמן.
מעסיק שמסתפק ברכישת קסדות, כפפות או מסכות אינו משלים את חובתו. האחריות נמשכת עד לשימוש הנכון בציוד ולשמירה על תקינותו. מנגד, העובד חייב להשתמש בציוד בהתאם לייעודו ולדווח מיד על כל פגם.
המאמר נבדק מול תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי), התשנ"ז 1997. המידע כללי ואינו מחליף בדיקת סיכונים מקצועית או ייעוץ משפטי המתאים למקום העבודה המסוים.
יצרתי גם תמונת שער רחבה למאמר, ללא כיתוב וללא לוגו.